מה משותף לתלמידי כיתה י"א מבית ספר עירוני ט' בתל אביב, תלמידי כיתה י"א מבית ספר אל מוסתקבאל ביפו ותלמידי בית ספר יסודי באוגנדה? זה אולי נשמע כמו התחלה של בדיחה, או לפחות חידה, אבל בפרויקט "תן", מדובר בעניין שבשגרה.
הפרויקט, שהוא למעשה ארגון בת של הסוכנות היהודית, כולל רשת של מרכזי התנדבות בארץ ומסביב לעולם. אל המרכזים האלו מגיעים צעירים ישראלים ויהודים מהתפוצות בגילי 18-28, לתקופה של שלושה חודשים, שלוש פעמים בשנה. אל המתנדבים הקבועים מצטרפות מדי פעם משלוח קצרות. אחת מהן היא המשלחת האחרונה שכללה 20 תלמידות ותלמידים משני בתי הספר בתל אביב וביפו, יחד עם הצוותים החינוכיים שלהם וטסו להתנדב במשך 10 ימים בארץ שעל פי הרצל היינו אמורים גם לחיות בה.
"ראיתי חבורת נערים רגילה"
"המפגש בין היהודים והערבים היה מעניין", מספרת תום רוזנטל, מנהלת פרויקט "תן" באוגנדה על המשלחת הערבית-היהודית שהצטרפה לאחרונה לעשייה הקבועה, "הם הגיעו אלינו כאשר עיקר הקרח נשבר עוד לפני ההגעה בתקופת ההכנה למשלחת. ראיתי חבורת נערים רגילה לכל דבר, עם צחוקים משותפים, הרבה פתיחות, לעיתים לא היה ניתן להבחין כלל שמדובר בשתי קבוצות שהגיעו בנפרד".
יחד עם צוות הפרויקט והמתנדבים הקבועים, התלמידים התנדבו בבתי הספר המקומיים והעבירו תכנים חינוכיים בלתי פורמליים במסגרות השונות. בתי הספר האלו הם שותפים קבועים של הפרויקט שעובדים עם תלמידים ומורים כל השנה. בתי הספר באוגנדה הם לא היחידים שמשתייכים לפרויקט "תן" והוא מפעיל מרכזי התנדבות גם בקיבוץ הרדוף, גאנה, אתיופיה, דרום אפריקה, קמבודיה ומקסיקו. חוץ ממשלחות מתנדבי חינוך ארוכים, בפרויקט גם משלחות קצרות כמו זו מתל אביב-יפו ולאחרונה גם משלחות מקצועיות של מבוגרים מתחומים פרא-רפואיים.
המרכז באוגנדה הוקם בשנת 2015 ועד כה התנדבו בו כ-20 משלחות של חבר'ה צעירים מישראל לתקופות של 3 חודשים ולצידם משלחות קצרות כאמור, כמו המשלחת הנוכחית. במרכז מתנדבים בארבעה בתי ספר יסודיים בכפר בו המרכז שוכן ובסך הכל נפגשים עם כ-900 ילדים מדי שבוע לפעילות העשרה חינוכית בלתי פורמלית, על מנת לפתח עמם את מיומנויות המאה ה-21 באמצעות משחק, אמנות, ODT, משחקי חשיבה מחומרים ממוחזרים ועוד. לפרויקט "תן" משנה חינוכית ייחודית וענפה כל זאת נעשה בצמוד לצוות החינוכי המקומי יד ביד.
"כאשר המשלחת של התלמידים מתל-אביב-יפו הגיעה, היא חברה למתנדבים שלנו שכבר עובדים בשטח ומכירים את הילדים והצוות החינוכי המקומי. לילדים לא היה מושג שזו קבוצה שיש לה סיפור מעניין, הם חשבו שמדובר בעוד ישראלים לכל דבר שבאו להתנדב, אך את המורים המקומיים כן שיתפנו בסיפור הרקע, הקונפליקט והרגישות בין שתי האוכלוסיות בישראל", מסבירה רוזנטל, "אחד הדברים היפים באוגנדה הוא שאין שום עניין עם דת. החברה מאד דתית ושמרנית, מורכבת מנוצרים ומוסלמים, אך שתי החברות חיות זו לצד זו בערבוב, בשלום ובאחווה מעוררת השראה, במיוחד עבורנו, הישראלים. אני חושבת שאוגנדה היא המיקום המדויק להזמין אליו חברה מעורבת דתית, לראות כיצד ניתן לקיים חיים שמחים ומאושרים יחד".
"המפגשים שברו סטיגמות בין שני הקטבים"
"כשהחל תהליך המיונים לא העליתי בדעתי שאני הולך להיות במקום המטורף הזה", מספר מוחמד סבאג (35) מורה ומחנך בתל אביב-יפו, "תמיד עניין אותי עולם ההתנדבות ואני מנסה בכל דרך ובכל הזדמנות להעביר את הערך הזה גם לילדיי הביולוגיים וגם לילדיי בבית הספר ובכל מערכת חינוכית אשר עבדתי בה. מה שהיה לי בראש כל הזמן זה שהצטרפות שלי למשלחת כזו תוכל לעודד עוד תלמידים ועוד בני נוער להיות במקום הזה.
"כשהתחלנו את תהליך המיונים ואת פעילויות החוץ המשותפות עם בית הספר השותף, עירוני ט', מאוד חששתי מהצפת המחשבות והדעות הקדומות, גם ברמת הצוות וגם ברמת התלמידים והתלמידות. לשמחתי הערכים שעליהם הושתתה המשלחת ניצחו ניצחון גדול והפכו כל שיח לפורה משמעותי ומכבד יותר. יתרה מכך, תהליך ההכנה עצמו, אשר ארך כשנה, רקם קשרים חברתיים מדהימים בין צוות המורים ובין התלמידים והתלמידות. אני מאמין שכל המפגשים האלה שברו סטיגמות רבות בין שני הקטבים. זה פרויקט עצום שמשלב את כל הערכים החיוביים תחת קורת גג אחת".
לקריאת כל הכתבה באתר החדשות מאקו, לחצו כאן
