פעם בשבוע אנחנו עובדים בבקרים בתיכונים בכפר איננדה. יום זה מציב בפנינו אתגר מאוד גדול – בכל כיתה יש בין 75-80 לתלמידים ואנחנו, צוות משחקי החשיבה חוות התלבטויות רבות סביב ההחלטה של מה ללמד ומה יעניין אותם; אנחנו אמורות ללמד משחק, להסביר את החוקים, לוודא שהם מבינים וגם לשחק אותו איתם. השאיפה היא שיוכלו לקחת אותם הביתה.
בהתחלה חשבנו על המשחק "איקס עיגול" אבל ישר שללנו אותו, חשבנו שהוא לא מספיק מאתגר או מעניין עבור ילדים בשכבת גיל זאת. החלטנו לעשות ניסוי ולקחת את המשחק הפשוט הזה לתוך כיתת הלימוד, וזה עבד כמו קסם! במשך שעה שלמה הילדים היו מרותקים למשחק ואפילו לימדו אותנו שיטה חדשה לשחק – אנחנו נבלענו בהתרגשות גם!!
אחרי תחרויות זוגיות עברנו לטורניר כיתתי מורט עצבים בו כולם עודדו אחד את השני. שבוע לאחר מכן החלטנו להמשיך לאתגר את התלמידים באותה שיטה – לימדנו משחק דומה אך מורכב בהרבה.
את משחק ה"קונו" משחק פופולרי בדרום קוריאה, שאפילו אני לא הכרתי לפני, הילדים נשאבו בהתרגשות. הכינו את לוחות המשחק, ושיחקו כל השעה בהתלהבות רבה. למרות החום, והצפיפות הילדים חגגו ונהנו מהמשחק כאילו הוא היה לגו נוצץ בעטיפה.
המשחקים הוכנו מחומרים מתכלים שאספנו ברחבי דרבן והיה מרגש לראות ממה אפשר להכין משחקי חשיבה שילהיבו בני נוער.