סיפורי מתנדבים מהשטח

מה משותף לתלמידי כיתה י"א מבית ספר עירוני ט' בתל אביב, תלמידי כיתה י"א מבית ספר אל מוסתקבאל ביפו ותלמידי בית ספר יסודי באוגנדה? זה אולי נשמע כמו התחלה של בדיחה, או לפחות חידה, אבל בפרויקט "תן", מדובר בעניין שבשגרה. הפרויקט, שהוא למעשה ארגון בת של הסוכנות היהודית, כולל רשת של מרכזי התנדבות בארץ ומסביב

השבוע התקיים סמינר מורים, סמינר שמטרתו להקנות למורים בבתי הספר עמם אנו עובדים כלים לתקשורת נכונה עם הילד והעברת שיעורים. בבוקר הסמינר, לכל מורה חיכה מחברת ועט ליד מקום ישיבתו והם אט אט מתחילים להגיע. ההבנה שדרך מורה אחד אנחנו יכולים להשפיע על כל כך הרבה ילדים מתחילה לחלחל וההתרגשות בשיאה. בערך ארבעים מורים מבתי

לוח הזמנים של התוכנית מאוד מסודר, אני יודעת מה מצפה לי בכל רגע נתון, כל ארוחה, כל סשן וכל פעילות נערכים בזמן קבוע מראש וידוע לכל. לכן, כשהגיע יום שלישי בבוקר, ידעתי מיד שזה הזמן ללכת לבית הספר ׳מניסיפל׳. בשבועות הראשונים של ההתנדבות הידיעה הזאת לוותה בלא מעט תסכול, אחרי הכל מבין כל בתי הספר,

14 צעירים יהודים מתנדבים כעת בגאנה, הממוקמת במערב אפריקה. כחלק ב"פרויקט TEN" של הסוכנות היהודית. בקבוצה, שיצאה לדרכה כבר בספטמבר, יש מתנדבים מהארץ ויהודים מהתפוצות שעוסקים בחינוך בלתי פורמלי בעיירה הנקראת ווינבה אשר ממוקמת בגאנה. לקריאת המשך הכתבה לחצו כאן

  הגעתי לגאנה בחודש מאי ועכשיו לקראת סוף המשלחת, אנחנו נפרדים מהילדים. במסגרת ההתנדבות אנחנו נמצאים בשבעה בתי ספר שונים, בהם רמת ההשכלה של הילדים משתנה. בימי שלישי הגענו מידי שבוע לבית הספר "מניסיפל", בית ספר ממשלתי. בפעם הראשונה שהגענו היה לי שיעור קשה מאוד. לא הצלחתי לתקשר עם הילדים באנגלית, הרגשתי שהם צוחקים עלי ולא

בשל התפרצות גל חדש של מגיפת הקורונה באוגנדה, ישנן הנחיות חדשות במדינה. בתי ספר ומוסדות אחרים נסגרו השבוע למשך 42 ימים והוכרז על סגר ועוצר. החלטנו שאנחנו לא יכולים לתת לילדי הקהילה שלנו לשבת משועממים בבית! אז פתחנו שירות "טייק אווי" לפרויקט, משלוחים עד הבית עם הפעילויות שהילדים היו נהנים מהם במרכז החינוכי. אנו מחלקים